נתחיל מההתחלה. 

נקודת המוצא: 

נכסים וזכויות של החייב בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי שייכים לנאמן.

למרות זאת, יש סייגים בהמשך המאמר ונכסים ששייכים רק לחייב שהנאמן לא יכול לגעת בהם (למשל, סעיף 228, קצבה עתידית).

כלומר, בניסוח פשוט, מהרגע שחייב נכנס להליך של חדלות פירעון, הנאמן נכנס בנעליו של החייב ויש לו סמכות לעשות כל פעולה בנכסי החייב (בחלק מהפעולות, הנאמן בעצמו צריך לקבל אישור מראש מהממונה על הליכי חדלות פירעון).

אגב, סעיף דומה אבל יותר מסורבל וארוך, היה קיים בפקודת פשיטת הרגל (שבוטלה), סעיף 42:

"ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים בהחלטה רגילה באסיפת הנושים הראשונה או באחד מהמשכיה שהחייב יוכרז פושט רגל. . . תוך מועד אחר שהרשה בית המשפט יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן."

בתחילת המאמר, ביססנו את העובדה שנקודת המוצא בהליך של חדלות פירעון, החייב לא יכול לעשות פעולות ברכוש שלו (אלא באישור מראש של הנאמן). 

מי שאחראי על הרכוש של החייב הוא הנאמן.

לפעמים, קורה שאדם נקלע לחובות, נכנס להליך של חדלות פירעון, ואחד מהוריו, הולך לבית עולמו בזמן שהחייב בהליך.

בוא נתחיל משתי דוגמאות פשוטות יחסית:

דוגמה 1:

אם אחד ההורים של החייב הותיר צוואה שנכתבה לפני שנים רבות, ובצוואה למשל, ציווה ההורה שהחייב לא נכלל כזוכה בצוואה (יורש), הסיכוי שהנאמן יתערב או יתנגד לצוואה נמוך משמעותית ממקרה שבו למשל אין צוואה.

דוגמה למקרה שבו הסיכוי כמעט ואפסי להתערבות של הנאמן: ההורים של החייב ערכו צוואה הדדית שבה כל הורה מוריש את כל רכושו להורה השני שיוותר בחיים. כך, גם אחד ההורים הולך לעולמו בזמן שהחייב נמצא בהליך, לנאמן אין עילה להתערב בצוואה. דרושות נסיבות מאוד חריגות כדי לטעון שיש לבטל צוואה הדדית במקרה כזה.

דוגמה 2:

אחד מההורים של החייב הולך לעולמו בזמן שהחייב נמצא בהליך חדלות פירעון ולא הותיר צוואה.

במקרה כזה, לחייב יהיה חלק בירושה של ההורה שהלך לעולמו.

אותו חלק - שייך לנכסי קופת הנשייה, ולא לחייב.

אם החייב הבריח נכסים לפני שקיבל צו לפתיחת הליכים, לנאמן יש סמכות להגיש בקשה לביטול הפעולה להברחת נכסים.

אם בית המשפט ישתכנע שמדובר בהברחה, הבקשה של הנאמן תתקבל, ואותם נכסים או זכויות שהוברחו על ידי החייב - יוחזרו לקופת הנשייה.

סעיף 219 לחוק חדלות פירעון "ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים" קובע שלבית המשפט יש סמכות להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות בנכס או שעבוד נכס.

 החוק מפרט מהם התנאים שהנאמן נדרש לעמוד בהם כדי לבסס את בקשתו.

במקרה שבו חייב הסתלק מחלקו בירושה לפני שהגיש בקשה לחדלות פירעון, גם אם החייב הסתלק לטובת ההורה שנותר בחיים כמו יתר אחיו ואחיותיו (כפי שנהוג), מדובר בפעולה שגרעה נכס מקופת הנשייה.

סיכום

אם רוצים להוריש לאדם נכס ואותו אדם נמצא בחובות או יש סיכוי גבוה שיקלע לחובות בעתיד, יש להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום הירושה וחדלות הפירעון כדי לבחון את נסיבות המקרה הספציפי ולראות האם ניתן להתגבר על המכשולים הקבועים בחוק? 

אי הבנה בדיני חדלות הפירעון, עלולה לייצר מצב לא רצוי, בו תופקד צוואה כשלאחר שהמצווה ילך לבית עולמו - הרכוש של המצווה - יגיע לידיים אליהן המצווה לא התכוון.

נקודת המוצא, כפי שנכתב לעיל, היא שנכסיו של החייב עוברים לנאמן שאמון על מימושם לטובת קופת הנשייה.

לשאלות בקשר למאמר ניתן למלא פרטים ונשתדל לשוב אליכם בהקדם.