מהו תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018?

תיקון 4 למעשה הינו מסלול הנותן הקלות שמטרתן לסייע ולעודד חייבים וחברות להגיע להסדרים עם הנושים כתחליף לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.

במסגרת ההקלות, יש אפשרות לקבל הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים.

במהלך תקופת עיכוב ההליכים, בית המשפט ממנה מנהל הסדר שילווה את התהליך של החייב או של החברה - לנסות לגבש הסדר חוב עם הנושים.

למה כדאי לשקול לעשות שימוש בתיקון 4 לחוק אם אתם או עסקכם נקלעתם לחובות?

בחלק מהמקרים, יש יתרון לעשות שימוש במנגנון של הסדר: מדובר בחלופה קצרה יותר מאשר ניהול הליך ארוך של חדלות פירעון ולעיתים, החייבים גם משלמים פחות.

אם מדובר בחברה/ עוסק מורשה - מדובר באפשרות לשמור על העסק, להמשיך להפעיל אותו ולהגיע להסדר חוב עם גופי המימון וספקים תוך הידברות להמשך שיתוף פעולה בסיום ההליך.

"עיכוב ההליכים נועד לאפשר לחייב "מרחב נשימה" לגיבוש ואישור הסדר החוב, ואולם הוא מעביר את החייב למשטר משפטי קולקטיבי ומגביל את יכולתם של הנושים לפעול באופן עצמאי כדי להיפרע את חובם, ולכן נחוצות הגנות כדי לוודא שזכויותיהם לא ייפגעו. בהליכי חדלות פירעון לפי חלקים ב' ו־ג' של החוק, ממונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, המשמש זרועו הארוכה של הגורם המנהל את ההליך ותפקידיו, בין השאר, לוודא שענייניו של החייב מתנהלים לטובת הנושים. בשל הנסיבות הייחודיות של המשבר ובהתבסס על ההנחה שהקושי הכלכלי נובע מנסיבות חיצוניות, מוצע כי החייב ישמור את השליטה בנכסיו בתקופת עיכוב ההליכים. לכן, ההסדר המוצע כולל הגנות חלופיות לנושים, שעוצבו בהתחשב בתנאי הכניסה להליך, בתקופת עיכוב ההליכים המוצעת ובנסיבות הייחודיות שבגללן הגיע החייב לקושי כלכלי..."

ביקורת על תיקון 4:

במסגרת התיקון לחוק, המטרתה הייתה לאפשר לחברות לקבל עיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב. חברות רבות הגישו לבית המשפט בקשות שכללו מתווה ראשוני להסדר החוב ופירוט האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת החברה. 

המטרה הייתה לאפשר עיכוב הליכים רק לחברות שיש סיכוי לפתור את הקושי הכלכלי שלהן במסגרת הסדר חוב ומבלי שעיכוב ההליכים יגרום נזק לנושים.

נושים לא אהבו את התיקון לחוק הואיל שלשיטתם חברות עשו שימוש לרעה בתיקון כדי לקבל עיכוב הליכים תוך פגיעה בנושים בתקופה הקשה של נגיף הקורונה ושאסור היה לחברה לשלם את חובות בעבר שלה לנושים.

עוד לא אהבו הנושים שעיכוב ההליכים של החברה יכל לחול גם על אדם שלישי - למשל, נושא משרה בחברה ולכן לא יכלו לפעול כנגדו בזמן שהחברה נמצאת בעיכוב הליכים משפטיים.

עוד נשמעה ביקורת שבשונה מהליך של פירוק חברה בו בית המשפט ממנה מפרק לחברה שנכנס בנעליה ומנהל אותה, במסגרת תיקון 4, בעלי השליטה והאורגנים המשיכו לנהל את החברה (תחת פיקוח כמובן) אך השליטה נותרה בידם ולא ניטלה על ידי נאמן. הדבר יצר בין היתר, ניגוד אינטרסים בין האורגנים לבין הנושים.