ברוכים הבאים לבלוג. לשאלות בנושא חובות ללא התחייבות חייגו: 058-7471234
עו"ד ירון אילון ועו"ד עמרי אושינסקי פורסם 11.08.2023, 17:02
לפני מתן צו פתיחת הליכים (הצו שפותח את הליך חדלות הפירעון) הממונה על חדלות פירעון מוסמך לבחון את השאלה האם יהיה בצו פתיחת ההליכים כדי למנוע את חדלות הפירעון.
במקרה של החייב שערער, הממונה מצא שכ- 99% מהיקף חובותיו לא בר הפטר, לכן אין תוחלת בהליך חדלות הפירעון ואין לתת למערער צו לפתיחת הליכים.
סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, העוסק בסמכות הממונה לתת צו, קובע כך:
"מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104 (א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים".
התנאים המפורטים בסעיף 104 (א) לחוק חדלות פירעון הם:
"היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים... בהתקיים כל אלה:
(1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו
(2) גובה חובותיו אינו עולה על ..."
כלומר, שהחייב מגיש בקשה לחדלות פירעון, הממונה יבחן האם יש מקום לתת צו לפתיחת הליכים לחייב לפי התנאים בסעיף 104 (א) לחוק, לרבות התנאי שלפיו צו פתיחת ההליכים יסייע למנוע את חדלות הפירעון.
אם הממונה ימצא שרוב חובותיו של החייב לא ברי הפטר, והסיכוי שהחייב יקבל הפטר בגין אותם חובות הוא נמוך, המשמעות היא שאם היו נותנים לחייב צו לפתיחת הליכים, הצו ממילא לא היה מונע את חדלות הפירעון שלו, כי רוב חובותיו לא יופטרו (רוב החובות לא "ימחקו" בלשון עממית).
לכן, החייב שמבקש את הצו לפתיחת הליכים, לא יקבל את "כרטיס הכניסה" להליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי.
יוער, שלבית המשפט של חדלות פירעון יש סמכות דומה כפי שקבוע בסעיף 286 לחוק חדלות פירעון:
"בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו".
אם ישנו ספק האם מדובר בחוב בר הפטר או לא בהתאם לסעיף 175 לחוק חדלות פירעון, הדרך הנכונה תהיה לתת צו לפתיחת הליכים, תוך הותרת שאלת סיווג החוב לשלב מאוחר יותר, לאחר שהעובדות ייבדקו על ידי הנאמן ולאחר טיעון משלים של כלל הצדדים להליך (ראו להשוואה: ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי וכן, למקרה בו ערעורו של החייב נדחה לסירוב הממונה ליתן צו לפתיחת הליכים בגין חובות שנוצרו ב"מרמה": עחדל"פ 55602-04-23 מנחם נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב)
בפש"ר (מחוזי מרכז) 7954-09-17 יצחק סימוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, כבוד השופטת מירב בן ארי התייחסה לאופק השיקום לחייב וחלוף הזמן ביחס לחוב שנוצר במרמה:
"להשלמת התמונה, אציין כי יש אמנם עדות בפסיקה, חריגה, למתן הפטר מחוב שנוצר במרמה, וזאת פש"ר (מחוזי ת"א) 227-06 שרה חימאווי נ' כנ"ר [פורסם בנבו] (17.5.15) (להלן: עניין חימאווי). באותו עניין נדונה בשנת 2015 בקשת חייבת למתן הפטר מחובות שנוצרו במרמה בשנות ה- 90 של המאה הקודמת (בהיותה עובדת בנק החייבת נטלה שלא כדין סכומי כסף מלקוחות). כלומר: חוב שנוצר כ- 30 שנים לפני הדיון במתן ההפטר. בית המשפט התייחס לאפשרות למתן הפטר למרות שהחוב נוצר במרמה כאשר מדובר בעבירות ישנות, עבירות שאינן במדרג הגבוה ובמקרים חד פעמיים ולא נמשכים. בית המשפט נתן באותו עניין משקל לכך שדובר בבקשת נושה ולא בקשת חייב (כפי שהוא המצב בענייננו), והתחשב בכך שהחייבת הייתה מצויה 9 שנים בהליך, הגישה דוחו"ת כסדרם (כשהבינה חובה זו), שילמה את צו התשלומים כסדרו. עוד התחשב בכך ששולם דיבידנד בסכום ניכר (מאות אלפי ₪ ממימוש נכסים של החייבת) כן התחשב בגילה של החייבת (59) ובנסיבותיה, עת חיה בחוסר כל עקב חוסר יכולתה למצוא עבודה.".