ברוכים הבאים לבלוג. לשאלות בנושא חובות ללא התחייבות חייגו: 058-7471234
עו"ד ירון אילון ועו"ד עמרי אושינסקי פורסם 22.08.2023, 22:15
"קציבת מזונות במסגרת הליך פירעון ושיקום כלכלי מחייבת עריכת איזונים בין אינטרסים שונים ומנוגדים" (מאור ודגני, הפטר - חדלות פירעון ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 214-206).
קראו את סעיף 179 לחוק חדלות פירעון שכותרתו "הקצבה לזכאי מזונות" עם הדגשות שלנו, ואחרי זה נסביר ביתר פירוט.
"(א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:
(1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;
(2) עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.
(ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
(ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."
כלומר, כשחייב מגיש בקשה לחדלות פירעון והוא חייב במזונות לפי פסק דין הממונה על הליכי חדלות פירעון ייקבע סכום מזונות בהתאם לפסק דין המזונות הקיים באותו מועד (הקבועים/ זמניים). במקרים חריגים, הממונה יפחית את גובה המזונות. עכשיו, שימו לב אפשר לקצוב מזונות רק אם יש פסק דין למזונות. ולכן, לצורך הדוגמה, ככל שהאב נכנס להליך של חדלות פירעון, הזכאית למזונות צריכה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה/ בית הדין הרבני כדי שיוציא פסק מזונות שלפיו החייב יידרש לשלם מזונות בכל חודש.
ברגע שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, הממונה על הליכי חדלות פירעון ממנה נאמן שיפקח על ההליך של החייב. מיד עם מינוי הנאמן, הוא נדרש לפנות לבית המשפט מיוזמתו בבקשה להקצבת מזונות. בדרך כלל, הנאמן מפרט בבקשה את נסיבותיו של החייב ואת נוהל הממונה בקציבת מזונות. ברוב המקרים הבקשה תועבר לזכאית למזונות שהיא תפרט את צרכי הזכאים. לאחר עיון בכלל הנתונים, בית המשפט יכריע אם להותיר את סכום המזונות כמו בפסק הדין/ להקטין אותו ובמקרים חריגים אף להגדיל אותו.
התשובה הקצרה: כפי שכתבנו לעיל, קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון מחייבת איזונים בין אינטרסים של החייב, הזכאים למזונות והנושים. כשהנאמן מגיש בקשת להקצבת מזונות בהליך חדלות פירעון, הוא נדרש לשקול בין היתר את צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיהם של היחיד והזכאית והאינטרסים של הנושים. לכן, לא פעם המזונות שנקצבים בהליך חדלות הפירעון נמוכים מהסכום שפסק בית המשפט לענייני משפחה/ בית הדין הרבני. הסיבה לך שלמשוואה יש להכניס את הנושים שמתינים לכספם. האיזון, לדעת המחוקק, הוא לקבוע סכום מינימלי שדרוש לצרכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת. לא פעם, הזכאית למזונות מאוכזבת מהקצבת המזונות מהסיבה שגם היא מצויה בהוצאות מחיה גבוהות וכעת, קיימת החלטה של בית משפט המורה לחייב לשלם פחות מזונות.
בדרך כלל, לפי נוהל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לקציבת מזונות, סכום המזונות לא יפחת, ככלל מ-1,500 ש"ח לכל ילד.
כמובן שמדובר בנוהל זה שלא מחייב את בית המשפט, אבל מהווה אינדיקציה מועילה לבית המשפט.
ככל שהחייב לא עומד בתשלומי המזונות וצובר חוב פיגורים, ההשלכה עלולה להיות ביטול הליך חדלות הפירעון.