במהלך השנים, חקרתי מאות חייבים וחייבות בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.

כשחייב היה מתייצב לחקירה ללא עורך דין, הייתי סקרן ותמיד שאלתי את החייב: "היכן עורך הדין שלך?"

לפעמים הייתי מקבל תשובות מפתיעות מהחייבים (קראו את המשך המאמר).

החקירה (שהיום נקראת "בירור") היא חלק קריטי בהליך פשיטת רגל ובהליך חדלות פירעון.

שימו לב, למרות שהיום קוראים לחקירה "בירור" - עדיין מדובר בחקירה וצריך להתכונן אליה!

בוא נסביר קצת.

כשאדם נקלע לחובות ומגיש בקשה לחדלות פירעון, אם הבקשה מתקבלת, לאותו אדם ניתן צו לפתיחת הליכים (הצו שפותח את ההליך).

במסגרת הצו, ברוב המקרים, ממנים עורך דין שימלא תפקיד של "נאמן" ומהרגע שניתן הצו, אותו נאמן יהיה אחראי על נכסיו של החייב.

במסגרת תפקידו של הנאמן, הוא נדרש:

• לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי בעניינו של החייב;

• לנהל את נכסי קופת הנשייה;

• ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבוד החייב והגנה על עניינם של הנושים.

לכן, בשלב הראשון, אותו נאמן מזמן את החייב אליו למשרד לבירור (חקירה).

בבירור, הנאמן ינסה לאמת  את הפרטים שהחייב מסר במסגרת הבקשה שלו לחדלות פירעון ולבדוק סתירות בין הגרסה שהחייב מסר לעורך הדין שלו כשהוא נינוח לבין הגרסה שהחייב ימסור בחקירה מול עורך דין שממלא תפקיד של נאמן שגם מחויב להגן על עניינם של הנושים.

הנאמן ינסה לקבל בבירור את "התמונה המלאה" על מצבו הכלכלי של החייב וישאל אותו שאלות עד שיבין את כל מה שהוא צריך להבין.

עורך הדין שערך והגיש את הבקשה של החייב לחדלות פירעון יודע להציג את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב בצורה מסודרת, מתודית ורהוטה.

אבל.

מי ששואלים אותו שאלות ומי שעונה את התשובות בחקירה הוא החייב ולא עורך דינו.

לכן, האם רצוי שעורך הדין יגיע פיזית עם החייב לחקירה? או שמספיק שעורך הדין יעשה "חזרה גנרלית" עם החייב במשרדו, וישלח את החייב לחקירה לבדו?

ראשית, שלב ההכנה לחקירה הוא קריטי. 

אם החייב ימסור גרסה שונה מהגרסה אותה מסר בתצהיר ההסתבכות שלו - החייב נכנס לבעיה והחייב מסתכן בכך שהוא ייחשב כלא אמין. המשמעות של חוסר אמינות ומסירת פרטים כוזבים היא חוסר תום לב.

כידוע, לתום הלב בהליך חדלות פירעון ובפשיטת רגל - יש משמעות כבדה.

הליכים אלה, הוגדרו לא אחת על ידי הפסיקה כ"חסד המחוקק" ולכן חייב שמנצל את ההליך לרעה, פועל בחוסר תום לב ומסתכן בביטול ההליך.

לכן, לטעמי, אסור לוותר על שלב ההכנה לחקירה ואם החייב לא מרגיש בטוח, יש לערוך חזרה נוספת ביום אחר.

שנית, האם רצוי שעורך הדין יגיע פיזית עם החייב לחקירה?

לפי סעיף 152(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הנאמן נדרש לציין בהודעת הזימון לבירור שהוא שולח לחייב כי הוא זכאי לייצוג על ידי עורך דין.

לכל נאמן יש סגנון ושיטות חקירה שונות.

חלק מהנאמנים מאפשרים לעורך הדין של החייב "להתערב" בחקירה ולחדד מידע שהחייב מוסר ולפעמים כדי לתקן מעידות לשון של החייב. 

לפעמים, עורך הדין של החייב מוסר מידע שהחייב שכח למסור בתשובתו לשאלה (על לא עוול בכפו, הרי חקירה היא דבר לא נעים, גם אם קוראים לה "בירור" במקום חקירה).

לפעמים, על עורך הדין של החייב נאסר להתערב בחקירה, גם אם הוא רוצה לסייע לנאמן לקבל עוד פרטים.